תפריט ראשי
🔄 ניהול שוטף
💡 יבוא ויצוא מהירים: השתמשו בכפתור "📊 אקסל" הירוק בסרגל העליון לפעולות מהירות.
הסיסמה תוצפן ותישמר מקומית בדפדפן.
הזן/י סיסמה כדי להמשיך.
🖥️ הנך משתמש בגרסת דפדפן. ניתן להשיג גרסת תוכנת מחשב במייל המופיע בתחתית המדריך.
על מה "יושבים" הנתונים שלך? בגרסת הדפדפן הנתונים נשמרים בתוך הדפדפן עצמו, והם צמודים למשתמש (הפרופיל) שבו אתה גולש — זהו המסמן העגול עם האות שבפינת המסך של הדפדפן. כל עוד אתה נשאר באותו מחשב ובאותו משתמש — הנתונים נשמרים ואינם נמחקים, גם לאחר כיבוי המחשב וגם אחרי חודשים.
לעומת זאת — מעבר למחשב אחר, מעבר למשתמש/פרופיל אחר בדפדפן, או ניקוי נתוני הגלישה של האתר — לא יביאו את הנתונים איתך, משום שהם שמורים באותו משתמש ספציפי בלבד. בגלל התלות הזו הגיבוי אינו רק מומלץ — הוא הכרחי, והוא גם הדרך היחידה לקחת את הנתונים איתך בין מחשבים ומשתמשים.
כדי להבטיח שהמידע לא יאבד לעולם, מומלץ לבצע את השלבים הבאים:⚠️ אזהרה חשובה: מומלץ לא להסתמך על הגיבוי האוטומטי בלבד; הפוך להרגל ללחוץ על כפתור 🛡️ גיבוי הידני לפני כל סגירה של היישום.
המערכת מתוכננת לחשב את אחוזי ההפרשה מתוך הרווחים נטו שלך, ולא מסך כל הכסף שנכנס.
לצד עמודת ההכנסות יש עמודת הוצאות נפרדת (במסך צר אפשר לאחד אותן לעמודה מתחלפת אחת דרך המתג שבראש). ההוצאות שנרשמות בה נועדו אך ורק לקזז את ההכנסה לצורך חישוב המעשר והחומש — אין מדובר בכל הוצאות הבית:
המסך הראשי בנוי משלוש טבלאות, ולכל אחת קופסת מצב משלה בפינה. ההבדל בין הקופסאות הוא המפתח להבנת כל המערכת.
כאן נרשמות ההכנסות, וכן ההוצאות שקשורות לייצור ההכנסה. בפינה מוצגת יתרה.
היתרה הזו מתייחסת אך ורק לחודש המוצג כרגע על המסך. מעבר לחודש אחר בבורר החודש שבסרגל העליון משנה אותה מיד.
בגרסה זו יש שתי עמודות הפרשה נפרדות: 📊 ניהול מעשר ו-📗 ניהול חומש. בכל אחת רושמים מה שהופרש בפועל לאותו ייעוד, ולכל אחת קופסת מצב עצמאית שכתוב מעליה "חישוב מכלל התקציב".
בשונה מהיתרה שלמעלה, הקופסאות האלה סוקרות את כל ההיסטוריה מהיום הראשון: כל הרווחים מול כל מה שהופרש, ללא קשר לחודש המוצג.
כל קופסה מציגה אחד משניים: חוב ברקע אדום — כלומר נותר להפריש, או עודף ברקע ירוק — כלומר הופרש מעבר לנדרש, והעודף ממשיך ונזקף לחודשים הבאים. הקופסה השמאלית אומרת "חוב למעשר" והימנית "חוב לחומש", כך שתמיד ברור באיזו הפרשה מדובר.
למה הקופסאות לא "מסתדרות" עם היתרה שלמעלה? זו נקודת הבלבול הנפוצה ביותר, והתשובה פשוטה: הן מודדות טווחי זמן שונים. אם תרשמו היום פעולה עם תאריך ישן — נניח הכנסה מלפני חצי שנה — היתרה שלמעלה כלל לא תזוז, כי היא מציגה רק את החודש הנוכחי, אבל חובת המעשר וחובת החומש יתעדכנו מיד, כי הן סופרות הכל. זו אינה תקלה אלא בדיוק ההתנהגות הרצויה: חובת ההפרשה חייבת להישאר מדויקת בלי קשר לחודש שבו אתם צופים כרגע.
בגרסה זו אין בורר שמחליף בין 10% ל-20%. כל עמודה עומדת בפני עצמה עם החישוב שלה, וכך אפשר לעקוב אחר שתי ההפרשות במקביל בלי שאחת תדרוס את השנייה. מי שמנהל מעשר בלבד יכול פשוט להתעלם מעמודת החומש ולהשאירה ריקה.
עבודה עם הטבלאות עצמן: לחיצה על כותרת עמודה (תאריך, תיאור או סכום) ממיינת לפיה, ולחיצה נוספת הופכת את הסדר. בתחתית כל טבלה יש דפדוף בין עמודים, ובעמודת "פעולות" שבכל שורה אפשר לערוך רישום קיים או למחוק אותו.
כל פעולה נרשמת כברירת מחדל בתאריך של היום. הכפתור העגול שבתחילת שורת ההזנה מציג את היום הנוכחי, ולחיצה עליו פותחת לוח לבחירת תאריך אחר — כולל חודשים שעברו.
למה התאריך כה חשוב: הוא שקובע לאיזה חודש הפעולה משויכת, ולכן גם מתי היא תופיע בטבלה ובאיזו יתרה חודשית היא תיספר. חובת המעשר, לעומת זאת, מחושבת מכל התאריכים יחד — כמוסבר בסעיף על המסך הראשי.
כשמפעילים את הלוח העברי (☰ ← ⚙️ הגדרות מערכת ← 🎨 כללי), כל התאריכים במערכת מוצגים בעברית מלאה עם אותיות גימטריה — למשל ט״ו בתמוז תשפ״ו — בטבלאות, באייקון הלוח ובבורר התאריכים.
בשדות שבהם מזינים יום בחודש (בפעולות מחזוריות) אפשר להקליד גם ספרות וגם אותיות — 15 או ט״ו — ושתי הצורות מזוהות אוטומטית.
⚠️ הנתונים עצמם נשמרים תמיד לפי הלוח הלועזי. הלוח העברי הוא שכבת תצוגה בלבד, ולכן אפשר להחליף בין השניים הלוך ושוב בלי לשנות דבר בנתונים.
פעולות מחזוריות חוסכות לך רישום ידני חוזר. במקום להזין מדי חודש מחדש משכורת קבועה, תרומה קבועה או הוצאה קבועה — מגדירים אותן פעם אחת, והמערכת מזכירה ורושמת אותן עבורך אוטומטית בכל חודש.
היכן מגדירים? בתפריט הראשי (☰) ← ניהול שוטף ← 📅 פעולות מחזוריות.
ארבעה סוגים: ניתן להגדיר הכנסה קבועה, הוצאה קבועה (מסוג ההוצאות שמקזזות הכנסה, כמוסבר למעלה), הפרשת מעשר קבועה או הפרשת חומש קבועה. לכל פריט קובעים תיאור, סכום ויום בחודש שבו הוא חל.
לכל פעולה מחזורית (כולל מעשר וחומש) ניתן לבחור בנפרד אם ה"יום בחודש" שלה נספר לפי הלוח הלועזי (יום קבוע בכל חודש קלנדרי) או לפי הלוח העברי (יום קבוע בכל חודש עברי, למשל תמיד ראש חודש).
חלון "📅 פעולות מחזוריות ממתינות": בכל כניסה למערכת, אם הגיע מועד של פעולה מחזורית, יופיע חלון המרכז את כל הפעולות הממתינות (גם אם לא נכנסת זמן מה — המערכת משלימה את כל החודשים שחלפו). החלון אינו "הכל או לא כלום" — לכל פעולה בנפרד בוחרים מה לעשות איתה, וכברירת מחדל הכול מסומן ל"הכנס".
שינוי סכום לפני הרישום: בכל שורה הסכום ניתן לעריכה ישירות בחלון — שימושי כשהסכום החודש שונה מהרגיל (תוספת, ניכוי או עדכון).
שלושת כפתורי התחתית מפעילים את כל הרשימה יחד: ✅ אישור מבצע את מה שסומן בכל שורה, ⏰ דחה הכל דוחה את כולן לפעם הבאה, ו־✖ אל תרשום מדלג על כולן. 💡 גם סגירת החלון ב-✕ דוחה את כל הפעולות — סגירה בטעות אינה מוחקת כלום.
💡 בשורות של משכנתא או הלוואה אין עריכת סכום ואין כפתור דחייה, משום שהסכום אינו נתון שלכם אלא מרכיב הריבית שהמערכת חישבה לאותו חודש.
שימו לב: זו אינה ברירת מחדל. כדי שהדחייה תפעל, יש להפעיל אותה תחילה: ☰ ← ⚙️ הגדרות מערכת ← 🎨 כללי ← "דחיית פעולה שחלה בשבת ובמועדי ישראל".
לאחר ההפעלה: פעולה מחזורית (הכנסה, הוצאה, מעשר או חומש קבועים) שמועד הרישום שלה חל בשבת או במועד ישראל שבו הבנקים סגורים — תידחה אוטומטית ליום העסקים הקרוב שאחריו, בדיוק כמו הוראת קבע בבנק. כך התזכורת תופיע במועד שבו באמת ניתן לבצע את הפעולה.
המועדים הנדחים: ראש השנה (א׳–ב׳ בתשרי), יום כיפור (י׳ בתשרי), סוכות (ט״ו בתשרי), שמיני עצרת ושמחת תורה (כ״ב בתשרי), פסח (ט״ו בניסן), שביעי של פסח (כ״א בניסן) ושבועות (ו׳ בסיוון).
💡 למשכנתאות קיים מנגנון מתוזמן ייעודי משלהן (🏦 משכנתא מחזורית), המוסבר בקטע הבא.
נושא המשכנתא רחב מכדי להיכנס לקטע אחד, ולכן יש לו מדריך נפרד ומלא — רקע הלכתי, הסבר מעשי ודוגמאות. הוא אינו נמצא כאן אלא בתוך חלון המשכנתא עצמו:
או פשוט לחצו כאן לפתיחתו עכשיו.
תחשיב אוטומטי: תשלום משכנתא מורכב מקרן וריבית. המערכת מחשבת לבד איזה חלק מהתשלום הוא ריבית, ומאחר שהריבית היא הוצאה שמקטינה את הרווח — היא מוזנת אוטומטית לעמודת ההכנסות תחת סיווג "הוצאה".
סוגי משכנתא נתמכים:
זהו אחד הכלים החזקים במערכת: די להעלות קובץ אקסל או דף בנק/אשראי, והמערכת קוראת אוטומטית את כל הפעולות שבקובץ ומעבירה אותן למסך טיוטה. כל מה שנשאר לך לעשות הוא לעבור על הטיוטה ולסמן עבור כל פעולה האם היא הכנסה, הוצאה, מעשר או חומש — ושום דבר אינו נכנס למערכת לפני שאישרת.
1. מיפוי עמודות (פעם אחת): אתה רק מציין למערכת איזו עמודה בקובץ היא התאריך, איזו התיאור ואיזו הסכום. בקובץ שמוין כבר בעבר לפי קטגוריות, ניתן להצביע גם על עמודת מעשר ועל עמודת חומש נפרדות, והמערכת תסמן אותן בטיוטה מראש. הסכום יכול להיות עמודה אחת עם פלוס/מינוס, או עמודות זכות וחובה נפרדות — והמערכת מסתדרת עם שתי הצורות (תומך בכרטיסי אשראי וברוב הבנקים).
2. מסך הטיוטה — כאן עיקר העבודה: כל הפעולות מהקובץ מופיעות יחד ברשימה אחת, והמערכת כבר קראה אותן עבורך. לצד כל פעולה ישנן ארבע משבצות סימון — הכנסה / הוצאה / מעשר / חומש — ואתה פשוט מסמן לכל שורה לאיזו קטגוריה היא שייכת. בטיוטה ניתן גם למיין לפי תאריך/סכום, לתקן סימן של סכום (שלילי מוצג כמינוס אלא אם תסמן כחיובי), לזהות ולמחוק כפילויות (אותו תאריך, סכום וסוג), ולבטל שורות שאינך מעוניין בהן. רק בסיום לוחצים "קלוט מסומנים למערכת".
📅 פורמט תאריכים: ודא שעמודת התאריך בקובץ היא תאריך אמיתי ולא טקסט. אם היא טקסט — שמור בפורמט ישראלי יום/חודש/שנה (למשל 09/06/26 = ה-9 ביוני), כדי למנוע בלבול בין יום לחודש.
קטע 📊 ניהול תקציב בתפריט (☰) מרכז את הכלים לניהול כמה חשבונות באותה מערכת: 🗂️ ניהול גליונות, 🏷️ תגיות, 🔍 חיפוש בכל הגליונות ו🎓 מדריכים ויזואליים — הדרכות מודרכות על המסך לנושאי ניהול התקציב.
🗂️ ריבוי גליונות: אפשר לנהל כמה גליונות נפרדים (למשל "ראשי", "עסק", "משפחה") — לכל גליון הכנסות, הוצאות ויתרה משלו, צבע משלו, ולשונית מעבר בתחתית המסך. יצירה, עריכה ומחיקה של גליונות — דרך תפריט ← 📊 ניהול תקציב ← 🗂️ ניהול גליונות. בחלון היצירה נותנים שם, צבע ומטבע — ובוחרים את שיטת המעשר 👇
🌊 מעשר משותף או נפרד לגמרי: בכל מקרה ההכנסות, ההוצאות והיתרה מנוהלות בנפרד לכל גליון — ההבדל הוא רק בחישוב המעשר/חומש: "שני חשבונות נפרדים לגמרי" — לכל גליון חשבון מעשר משלו, וצדקה שניתנת בגליון אחד אינה מקטינה את החוב בגליון אחר; "מעשר משותף בלבד" — המעשר מחושב מכל ההכנסות של הגליונות במעשר המשותף יחד, אותו חוב אחד מוצג בכולם, וצדקה נרשמת פעם אחת ומקטינה אותו בכולם. הדגמה חיה של ההבדל — בסיור "🗂️ גליונות" שב🎓 מדריכים ויזואליים.
📊 אחוז הפרשה ומטבע לכל גליון: בעורך הגליון (✏️) קובעים לכל גליון אחוז הפרשה משלו (ברירת מחדל 10%) — שימושי כשמפרישים אחוז אחר מהעסק, או כשיש שותפים ברווחים ומפרישים רק על החלק שלך; במעשר משותף כל גליון תורם לחוב לפי האחוז שלו. כל גליון יכול להתנהל גם במטבע משלו, ללא המרה — אך גליון במטבע שונה מהראשי אינו יכול להצטרף למעשר משותף (מעשר משותף אפשרי רק בין גליונות באותו מטבע).
🏷️ תגיות: חלוקת פעולות לקבוצות, וקביעה לכל תגית אם היא נכללת בחישוב המעשר או לא — כך מנהלים באותה מערכת גם מעשר וגם תקציב בית. התגיות נפרדות לכל גליון (ביצירת גליון אפשר להעתיק אותן מהגליון הנוכחי). פירוט מלא — במשבצת "🏠 תגיות וניהול תקציב כלכלת הבית" שמתחת.
🔍 חיפוש בכל הגליונות: חלון חיפוש שעובר על כל הגליונות יחד — מסננים לפי תיאור, סכום מדויק, טווח תאריכים או סוג (הכנסה / הוצאה / מעשר / חומש); התוצאות מקובצות לפי גליון עם סיכומי ביניים, למעלה סיכום כללי מכל הגליונות, ואפשר לייצא הכל לאקסל.
💾 גיבוי: הגיבוי כולל תמיד את כל הגליונות יחד.
מעבר לחישוב המעשר, אפשר לנהל באותה מערכת גם את תקציב כלכלת הבית — כל ההכנסות וההוצאות השוטפות — בלי לפגוע בחישוב המעשר. הכלי לכך הוא מערכת התגיות: מסמנים לכל קבוצת פעולות אם היא נכללת בחישוב המעשר או לא, וכך רואים במקום אחד גם את התמונה התקציבית המלאה וגם את חשבון המעשר המדויק — בלי שהאחד יפריע לשני.
ההסבר המלא — כיצד יוצרים תגיות, מחלקים את החישוב, ומשתמשים בתגית "ללא חישוב למעשר" לבניית תקציב הבית — מרוכז במדריך התגיות הייעודי:
מיועד למי שיש לו הכנסות בודדות במטבע זר (דולר), בעוד שכל שאר הפעילות מתנהלת בשקלים. התכונה כבויה כברירת מחדל, ולכן מי שעובד רק בשקלים אינו רואה שום תוספת בממשק.
בטבלה השורה מציגה את הסכום השקלי, ומתחתיו בקטן את המקור — למשל $100 · שער 3.70 — לשקיפות מלאה.
💡 השער נקבע על ידך לפי בחירתך, וניתן להתאימו למנהג ההפרשה שלך. לאחר כל רישום המתג חוזר אוטומטית ל-₪, כדי שלא תירשם הכנסה דולרית בטעות.
בעריכת שורה דולרית — אם משנים את סכום השקלים, השורה הופכת לשורה שקלית רגילה (הציון הדולרי מוסר), כדי למנוע אי-התאמה.
כל הגדרות המראה של המערכת רוכזו במקום אחד: תפריט ראשי (☰) ← ⚙️ הגדרות מערכת ← 🎨 כללי.
💡 גם בחלון הפתיחה הראשוני של המערכת ניתן לבחור ישירות עיצוב ולוח שנה מועדפים.
🔍 לחצן אאא (זום): בסרגל העליון, משנה את גודל הכתב במערכת להתאמה מושלמת למסך — במיוחד למשתמשים בהגדלת זום (150%) במחשב.
לחיצה על "🔎 סינון ודוחות" בסרגל העליון פותחת פס חיפוש הנפתח מתחת לסרגל, על פני כל רוחב המסך. כך שלוש הטבלאות (הכנסות, מעשר, חומש) תמיד נשארות גלויות במלואן, גם כשמסננים.
סגירה: לחצו שוב על "🔎 סינון ודוחות", או על ה-✖ בתוך הפס. סגירת הפס לא מנקה את הסינון עצמו — הטבלאות ימשיכו להציג רק את מה שסונן עד שתלחצו "נקה".
לפני שמדברים על גיבוי, כדאי להבין קודם איפה ואיך המערכת שומרת את הנתונים שלך מלכתחילה — כדי שתדע בדיוק מפני מה הגיבוי בא להגן עליך.
המערכת שומרת את כל הנתונים אוטומטית כקובץ אמיתי במחשב שלך, גם ללא כל הגדרת גיבוי — בכל הוספה, עריכה או מחיקה של פעולה, מיד ומעצמה, בלי צורך ללחוץ "שמור" ובלי שום פעולה נוספת מצדך. הנתונים ממתינים לך במחשב גם לאחר סגירת התוכנה וכיבוי המחשב.
בנוסף, המערכת שומרת לבד את 3 הגרסאות האחרונות של קובץ הנתונים הזה — רשת ביטחון פנימית נוספת (למשל אם קובץ מסוים ייפגם). זו שכבת הגנה פנימית בלבד, השייכת לאותו מחשב עצמו — ולכן היא אינה תחליף לגיבוי אמיתי בתיקייה נפרדת שאתה בוחר בעצמך (ראו בהמשך).
הנתונים נשמרים אוטומטית, מיד ומעצמה, בכל פעולה שאתה מבצע — אך לא כקובץ עצמאי במחשב, אלא באחסון המקומי של הדפדפן עצמו (localStorage), ותלוי בדפדפן הספציפי שבו אתה עובד.
אחסון זה נמחק אם: תעבור לדפדפן אחר או לפרופיל גלישה אחר, תנקה את "נתוני גלישה/עוגיות" (Cookies and Site Data) של האתר, או תתקין את הדפדפן מחדש. לתשומת ליבך: ניקוי "מטמון" (Cache) רגיל בלבד, כשלעצמו, אינו מוחק אותו.
בגלל התלות הזו בדפדפן הספציפי, בגרסת דפדפן הגיבוי אינו רק מומלץ — הוא הכרחי.
🛡️ ואז מהו הגיבוי? הגיבוי הוא שכבת ביטחון נפרדת — עותק מלא של כל הנתונים, שנשמר כקובץ בתיקייה שאתה בוחר בעצמך (במחשב, בכונן חיצוני או בענן), מחוץ לאחסון הרגיל של המערכת. יש לך שתי דרכים להפעיל אותו:
בעזרת שתי השכבות יחד — האחסון השוטף (בקובץ במחשב או ב-localStorage בדפדפן) והגיבוי בתיקייה נפרדת — הנתונים שלך מוגנים היטב גם במקרה של תקלה, מחיקה בטעות, או מעבר למחשב/דפדפן אחר.
עם השנים מצטברות אלפי שורות. אם תרצו לצמצם את הרשימות, יש לכך כלי ייעודי: ☰ ← 🧹 פתח מסך ניקוי ארכיון.
בוחרים טווח תאריכים (מתאריך / עד תאריך), לוחצים 🗑️ מחיקה ומאשרים — וכל הפעולות שבטווח יימחקו, גם מטבלת ההכנסות וגם מטבלת המעשר.
⚠️ שימו לב לפני שמשתמשים בזה: המחיקה סופית ואינה ניתנת לביטול, והיא משנה את חישוב חובת המעשר — מחיקת הכנסות ישנות מקטינה את החובה, ומחיקת הפרשות ישנות מגדילה אותה. לכן: בצעו גיבוי ידני לפני כל ניקוי, ומחקו רק תקופות שכבר סגורות ומאוזנות.
לכל פעולה ניתן לבחור אם ה"יום בחודש" נספר לפי הלוח הלועזי או לפי הלוח העברי.
כיצד מחשבים מעשר על נכס מניב — מהרקע ההלכתי ועד ההזנה בפועל במערכת
חישוב המעשר על משכנתא הוא הנושא המורכב ביותר במערכת: מעורבים בו גם הכרעה הלכתית וגם מונחים בנקאיים שקל להתבלבל ביניהם. שווה לקרוא את המדריך פעם אחת ברצף ובנחת — ההזנה עצמה, אחרי שמבינים, לוקחת דקות ספורות.
ומי שמעדיף לראות לפני שהוא קורא: יש גם הדרכה מודרכת ומתומצתת שמדגימה את כל התהליך על המסך עצמו, עם נתוני דוגמה שנמחקים בסיומה.
משכנתא שנלקחת עבור נכס המניב תשואה (יחידת דיור להשכרה) מעוררת שתי טעויות נפוצות בחישוב המעשר. ההנחיה שלהלן מבוססת על הוראת גדולי הרבנים מבתי ההוראה.
יש הסוברים שאין להפריש מהשכירות, מתוך מחשבה שלקיחת המשכנתא היא ההוצאה, וההחזר החודשי הוא החזר של אותה הוצאה. אך זו טעות: ההלוואה אינה הוצאה כלל — אלא החלפה. הבנק נתן לך כסף, ואתה החלפת אותו בדירה; הכסף לא "הלך", אלא שינה צורה מכסף לנכס. לא ייתכן שכל התקופה אתה "מחזיר הוצאה", ובסופה נשארת בידך דירה שלמה משלך — שהרי הוצאה אינה משאירה נכס. (הוצאה אמיתית שכן מקזזים היא ריהוט או ציוד מתכלה ביחידת הדיור — כגון תנור, מקרר וכד׳ — שיוצא משימוש ומוחלף אחת לכמה שנים.)
יש שאינם מקזזים דבר ומפרישים מכל השכירות. אך ההחזר החודשי מתחלק לקרן ולריבית, והדין שונה לכל מרכיב.
מפרישים מהשכירות, אך מקזזים רק את הריבית. הקרן נחשבת הכנסה — בתמורתה נקנה עוד חלק מהנכס, ולכן אינה מתקזזת. הריבית היא תוספת על עלות הנכס, ולכן נחשבת הוצאה שאינה חייבת במעשר ומתקזזת מההכנסה.
גם מהצד ההלכתי של היתר עסקה מגיעים לאותו חישוב בדיוק — הריבית היא חלק הרווח שנוטל השותף בעסקה (הבנק), ולפיכך היא מקוזזת.
רושמים את דמי השכירות בעמודת ההכנסות. בכל חודש המערכת מחשבת אוטומטית כמה מתוך ההחזר הוא ריבית, ורושמת סכום זה כהוצאה הפטורה ממעשר. גם בהחזר חודשי קבוע היחס בין הקרן לריבית משתנה מחודש לחודש — והמערכת יודעת זאת ומעדכנת בהתאם.
כאן הכלל הבסיסי מתעדן: כשהמשכנתא לא נלקחה כולה עבור ההשקעה, גם הריבית אינה מתקזזת כולה. זה מה שמנהלים דרך שדה חלקי (%).
החלק הזה מיועד רק למי שהנכס המניב הוא חלק מדירת המגורים שלו — למשל יחידת דיור שנבנתה בתוך הבית או מתחתיו, ושהמשכנתא עליה שימשה גם לצרכים פרטיים.
אם הנכס שלכם נפרד לגמרי מדירת המגורים — דירה אחרת, בניין אחר, נכס שנרכש להשקעה — אין לכם מה לחשב כאן: שדה חלקי (%) נשאר על 100%, וכל הריבית מתקזזת. אפשר לדלג ישירות אל ⚙️ המדריך המעשי.
מי שלוקח משכנתא עבור יחידת דיור אינו יכול תמיד לקזז את כל הריבית, שהרי לא כל המשכנתא נלקחה עבור ההשקעה — חלקה עשוי להילקח לצורך שיפוץ דירת המגורים. לכן יש לאמוד איזה אחוז מהמשכנתא נלקח עבור יחידת הדיור, וזה מה שממלאים במשבצת חלקי (%). הריבית תקוזז רק לפי אחוז זה.
מומלץ להיוועץ ברב הבקיא בתחום כיצד לחשב את אחוז החלוקה בין שיפוץ הדירה ליחידת הדיור, ובפרט במקרים הבאים:
לעיתים, גם אם נניח ששיפוץ הדירה עלה (למשל) 30% מהמשכנתא, יתכן שיהיה אפשרי לקזז את כל הריבית. זהו נושא מורכב שיש להכריע בו עם רב — והערך שתמלאו ב"חלקי" הוא שיקבע כמה ריבית תקוזז בפועל.
מכאן זה כבר תפעול: מה להזין בכל משבצת, מה המערכת עושה עם זה, ואיך לוודא שהנתונים מדויקים. הנושאים מסודרים לפי סדר העבודה — לחצו על נושא כדי לפתוח אותו.
זו ההחלטה הראשונה, והיא פשוטה:
אתם מזינים נתונים סטטיים בלבד (יתרה, ריבית שנתית, חודשים שנותרו). כל השאר אוטומטי:
המערכת מנתחת ומחשבת עבורכם את צפי הפירעון הקרוב של המשכנתא (הכולל את הקרן והריבית יחד), ומפרידה אוטומטית בכל חודש את מרכיב הריבית — שהוא החלק המתקזז לצורך המעשר.
בתאריך הפירעון המערכת תרשום אוטומטית רק את מרכיב הריבית כהוצאה בניהול ההכנסות. מרכיב הקרן אינו נרשם (כמוסבר ברקע ההלכתי — הקרן היא הכנסה שאינה מתקזזת), וכך גם נמנעת כפילות מול הכנסת השכירות שכבר נרשמה.
זו הנקודה הקריטית ביותר להבנת החישוב. במסלול שפיצר הסכום שיורד מהבנק זהה בכל חודש — ובכל זאת החלוקה הפנימית שלו משתנה כל חודש מחדש. הנה מסלול הקל"צ שבדוגמה (1,649.89 ₪ קבוע, לאורך 240 חודשים):
אין צורך לחפש את מסמכי לקיחת המשכנתא המקוריים — ולמעשה עדיף שלא. כל הנתונים הדרושים נמצאים באזור האישי באתר הבנק, בעמוד המשכנתא: שם מופיע פירוט של כל המסלולים (המשניים) שמרכיבים אותה, כל אחד בשורה נפרדת. כל מסלול באתר הבנק = מסלול אחד במערכת (כפתור "➕ הוסף מסלול"), ולכל מסלול מעתיקים שלושה נתונים:
שלושת הנתונים חייבים להיות עדכניים לרגע ההזנה. אם תזינו את הסכום ואת מספר החודשים המקוריים מיום לקיחת המשכנתא, המערכת תפצל שגוי בין קרן לריבית — וכתוצאה מכך גם קיזוז הריבית לצורך המעשר יצא מוטעה.
מיד לאחר ההזנה כדאי לעשות את בדיקת האימות שבסוף החלק הזה: היא מגלה תוך שנייה אם משהו הוזן לא נכון.
| המשבצת | מה ממלאים | בדוגמה |
|---|---|---|
| שם | שם מזהה חופשי, כדי לזהות אותה ברשימה | משכנתא דירה |
| יום ירידה | היום בחודש שבו התשלום יורד בפועל מחשבון הבנק | 10 |
| חלקי (%) | איזה אחוז מהמשכנתא נלקח עבור ההשקעה. ברירת המחדל היא 100%, ומתאימה לרוב המקרים — כלומר כל הריבית מתקזזת | 100 |
💡 מתי בכל זאת פחות מ-100%? רק כשחלק מהמשכנתא נלקח לצרכים פרטיים (למשל שיפוץ דירת המגורים). זהו נושא מורכב שיש להכריע בו עם רב — ההסבר המלא נמצא כאן בחלק "יחידת דיור בתוך הבית" ↑.
כל מסלול באתר הבנק = מסלול אחד במערכת (כפתור "➕ הוסף מסלול"). כך נראית הדוגמה שלנו:
| המשבצת | מסלול 1 | מסלול 2 | מסלול 3 |
|---|---|---|---|
| שם מסלול | קבוע | פריים | משתנה |
| יתרת פתיחה (₪) | 250,000 | 250,000 | 300,000 |
| סוג ריבית | קל"צ | פריים | מל"צ |
| ריבית שנתית (%) | 5 | — מחושב אוטומטית — | 4.5 |
| ריבית פריים (%) | — | 5 | — |
| מרווח מהפריים (%) | — | -0.5 | — |
| חודשים לסיום | 240 | 360 | 360 |
| סוג חישוב | שפיצר | שפיצר | שפיצר |
| ↳ החזר חודשי | 1,649.89 | 1,266.71 | 1,520.06 |
✔ בדיקת האימות: השורה האחרונה אינה מוזנת — המערכת מחשבת אותה לבדה. סכום שלושת המסלולים הוא 4,436.66 ₪, וזה בדיוק הסכום שאמור לרדת בחשבון הבנק. אם המספרים שווים — ההזנה מדויקת.
💡 שימו לב שמסלול הפריים ומסלול המל"צ עומדים שניהם על 4.5%, ובכל זאת הם שונים לחלוטין: הראשון ישתנה בעקבות החלטת בנק ישראל, והשני רק בהגיע תחנת השינוי שנקבעה מראש. סוג הריבית — ולא האחוז — הוא שקובע מתי הריבית תזוז.
💡 את שלושת הנתונים (יתרה, ריבית, חודשים שנותרו) לוקחים מהאזור האישי באתר הבנק, בעמוד המשכנתא — ולא ממסמכי הלקיחה המקוריים. הרחבה בקטע "מאיפה לוקחים את הנתונים" ↑.
"פריים" אינו מספר שהבנק שלכם המציא, וגם לא משהו שנקבע במשא ומתן. זהו מספר אחד, זהה בכל הבנקים בישראל, והוא תמיד:
ה-1.5% הזה לעולם אינו זז. לכן כל שינוי בפריים מגיע ממקום אחד בלבד: החלטת ריבית של בנק ישראל.
אם הפריים זהה לכולם, מה בכל זאת נקבע בהסכם שלכם? המרווח — כמה אתם משלמים מעל או מתחת לפריים. זהו מספר קבוע לכל שנות ההלוואה, והוא לא משתנה לעולם. אתם מכירים אותו מהמשפט שאמרו לכם בבנק: "פריים מינוס חצי", "פריים פלוס אחוז".
במשבצת מרווח ההלוואה מהפריים (%) ממלאים בדיוק את המספר הזה — עם הסימן שלו:
| מה סוכם בבנק | מה ממלאים במשבצת | הריבית בפועל |
|---|---|---|
| פריים מינוס 0.5% (P-0.5) | -0.5 | 5% + (-0.5%) = 4.5% |
| פריים בדיוק (P) | 0 | 5% + 0% = 5% |
| פריים פלוס 1% (P+1) | 1 | 5% + 1% = 6% |
⚠️ הכלל שחשוב לזכור: אחרי ההזנה הראשונית לא נוגעים במרווח לעולם. כשהפריים משתנה מעדכנים אך ורק את המשבצת "ריבית פריים". המערכת מחברת את השניים לבדה — ומשבצת "ריבית שנתית" מתמלאת אוטומטית.
אם המשכנתא מפוצלת לריביות שונות, בחרו משכנתא מחזורית והוסיפו מסלול (משנה) נפרד לכל חלק — המערכת מסכמת את כולם יחד. (לגבי שדה חלקי (%) — ראו את החלק "יחידת דיור בתוך הבית" למעלה.)
הסימן הראשון תמיד מגיע מחשבון הבנק: אם הסכום שיורד החודש שונה מהחודש שעבר, זהו כמעט תמיד סימן לכך שהריבית השתנתה — והגיע הזמן לעדכן את המערכת.
כדי שלא תצטרכו לזכור לבד, המערכת מכירה את לוח המועדים הרשמי שבו בנק ישראל מפרסם את החלטות הריבית. מפעילים את המתג 🔔 הפעל תזכורת לבדיקת ריבית הפריים שבתוך המסלול, ומאותו רגע:
בריביות משתנות קל לשכוח לעדכן את השינוי במערכת, ולכן ניתן להפעיל תזכורת אוטומטית לכל מסלול:
בכל תזכורת אפשר לאשר "עדכנתי" — והמועד הבא ייקבע אוטומטית.
בכל מסלול יש כפתור ➕ קטן תחת "שינויים במהלך החודש". הוא מאפשר לרשום פעולה בתאריך מסוים, והחישוב מתעדכן מאותו תאריך בלבד. במסלול רגיל (שפיצר) הרשימה מציעה שלוש אפשרויות: שינוי אחוז ריבית, החזר הלוואה — קיצור התקופה, או החזר הלוואה — הקטנת ההחזר החודשי. שתי אפשרויות ההחזר אינן זהות: הבנק עושה אחד משניים לאחר פירעון חלקי, ובחירה שגויה כאן מעוותת את פיצול הקרן/ריבית לכל אורך ההלוואה — ולכן גם את המעשר. אין כאן "הגדלת משכנתא", פשוט משום שאין דבר כזה: תוספת כסף היא הלוואה חדשה. (במסלול בלון או מסגרת עו"ש הרשימה שונה וכוללת גם משיכה, כי שם אין החזר חודשי קבוע.)
פרעתם סכום גדול, הגדלתם את ההלוואה, או שהריבית השתנתה בתאריך מסוים? בתוך כל מסלול יש ➕ הוסף שינוי — בוחרים תאריך, סוג פעולה וסכום, והחישוב מתעדכן מאותו תאריך בלבד.
💡 אין צורך בשמירה נפרדת לכל שינוי — הכול נשמר יחד בלחיצה על "💾 שמירה" שבתחתית החלון.
חשבו את הסכום המופיע בקוביית "צפי תשלום לפירעון הקרוב" של כלל ההלוואות במשכנתא, ובדקו האם התוצאה שווה לסכום שיורד בפועל בחשבון הבנק. אם כן — ההזנה מדויקת.
🛡️ הגיע זמן גיבוי
עבר שבוע מהגיבוי האחרון.
המערכת תמפה את העמודות באופן אוטומטי ותעביר לטיוטה.